ממשלת המעבר והאופוזציה כמוהן כחבורת ילדים שנוח לה לנגח בציניות את המבוגר האחראי היחיד. ברק צילום : רויטרס
עודכן 06:16 03/02/2009
אהוד ברק נתון ללחצים דמגוגיים נמוכים של בכירי קדימה והליכוד נוכח ההתגרות של ארגוני הטרור בעזה אחרי המבצע הצבאי שם. אבל שר בטחון מכהן אינו יכול להרשות לעצמו מלחמת בחירות והמציאות בשטח אינה מצדיקה כעת עוד מבצע צבאי. רן אדליסט מאמין שברק הוא היחיד בממשלה היוצאת שבלית ברירה ישאר נאמן לתפקידו גם במחיר של פגיעה במפלגתו
נשים, ילדים, גברים, זקנים וחיילים נהרגים עקב שיקולים של בחירות, מנדטים ובסופו של דבר גם אינטרסים אישיים וכלכליים. לא נעים, כן נורא. אבל זהו טיבו הציני והאכזרי של הטבע האנושי והעולם שבו אנחנו חיים. קחו למשל את אירועי עזה האחרונים. לחמאס היה דחוף להוריד עוד כמה מטחי רקטות כחלק מדוקטרינת הלוחמה שלהם. עד עכשיו, טפו טפו הקש בעץ, לא נהרג איש בישראל אחרי המבצע בעזה והחל אותו בעבוע תת קרקעי במערכות הפוליטיות והביטחוניות שאמור לייצר את התגובה הנכונה. מה שאנחנו רואים זה רק את בועיות האוויר הצפות מעלה עקב מערבולות המעמקים, אבל לא צריך להיות חבר בקבינט כדי לדעת מה קורה שם.
האם לבני היתה מתלהמת לולא היתה יודעת שיש שר בטחון אחראי? או אם היא היתה במקומו? צילום : רויטרס ראשית כי חיים רמון מ"קדימה" אץ החוצה להצהיר כי שר הבטחון אהוד ברק לא מחזיר מנה אחת אפיים ובכך הוא צד שתי ציפורים במכה אחת. גם התחשבן עם ברק שנוא נפשו ברמה האישית וגם הוכיח למצביעים שקדימה רוצה להכניס לחמאס באבי אביו ורק ברק (עבודה) מונע זאת. אחריו מצהיר ראש הממשלה, גם הוא מקדימה, כי הורה לצה"ל לנקוט בכל הצעדים הדרושים להכות בחמאס באורח "בלתי מידתי" ורק שר הביטחון וגו'. אולמרט צד שלוש ציפורים במכה אחת: גם הוכיח שקדימה מובילה קו תקיף, גם שהוא יוצא מן החיים הפוליטיים כמנהיג צבאי קשוח, וגם מכניס קטנה לברק (האחראי על הדחתו) שאמור לסור לפקודת ראש הממשלה והוא אינו נענה. ציפי לבני (קדימה) מוסיפה את חלקה בטענה נגד ברק (עבודה) כי "שר הביטחון מקדם הסדר שנותן לגיטימציה לטרור". הליכוד אומר שאצלו היו יורדים עכשיו על חמאס כך שכל צרותינו היו מתנדפות ביחד עם הנהגתו. יו"ר ש"ס אלי ישי קורא להרוס מאה בתים על כל ירי של חמאס.
שר הבטחון צריך להתמודד כמעט לבדו עם המציאות כפי שהיא ולהחליט על רמת התגובה של צה"ל מול הירי הנמשך של חמאס. זה כמובן עשוי לדפוק אותו ביום הבוחר
כך שנשארנו עם שר בטחון אומלל שצריך להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולהחליט על רמת התגובה של צה"ל מול הירי הנמשך של חמאס. ברק אמר אתמול כי "למרות הימשכות הירי מן הרצועה אין כוונה לצאת למבצע גדול". זה כמובן עשוי לדפוק אותו ביום הבוחר, אבל מחייב הסבר טכני מדוע הוא אומר מה שהוא אומר: כל תגובה צבאית כיום מותנית במודיעין איכותי זמין ואמין. התגובה לירי האחרון היתה הפצצת בית ריק (מטה הביטחון של חמאס) וגם זאת לאחר שהתושבים הוזהרו טלפונית. מכאן ברור שאין לצה"ל מידע של ממש על מטרה חמאסית ראויה. פרסומים שבצבצו על קטטה רבתי בין אמ"ן לשב"כ על הפקרת עשרות סוכנים בתוך הרצועה תוך כדי מבצע מסבירים מדוע אין (כרגע, זה יכול להשתנות מרגע לרגע) מידע שעשוי להוביל לתגובה נקודתית משמעותית. אם ניקח בחשבון את המהלכים הננקטים כיום בכמה מדינות במגמה לתבוע קציני צה"ל ומקבלי החלטות על חלקם בפשעי מלחמה, נבין מדוע שר הבטחון נמנע מ"תגובה בלתי מידתית" כדרישת רה"מ, גם במחיר של פגיעה בבחירות. הערכות מצב בצד המצרי של המתרס מדברות על כך שיש סיכוי לתהדייה שתחל בסוף שבוע ועשויה להוביל לדיאלוג חמאס-אש"פ-ישראל שיניב רגיעה העשויה להביא להמשך התהליך המדיני. אלא שכל זה עשוי לעלות בעשן שיעלה מפגיעת אותה רקטה מיתולוגית (שלא נפלה עדיין למזלנו) רבת נפגעים. או אז יעופו הצידה שיקולים של אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח ואת רמת הפעילות של צה"ל יכתיבו שיקולי בחירות וזה המקום לחזור לפתיחה: לא נעים, כן נורא. אבל זהו טיבו הציני והאכזרי של הטבע האנושי והעולם שבו אנחנו חיים.
עודכן 06:16 03/02/2009
אהוד ברק נתון ללחצים דמגוגיים נמוכים של בכירי קדימה והליכוד נוכח ההתגרות של ארגוני הטרור בעזה אחרי המבצע הצבאי שם. אבל שר בטחון מכהן אינו יכול להרשות לעצמו מלחמת בחירות והמציאות בשטח אינה מצדיקה כעת עוד מבצע צבאי. רן אדליסט מאמין שברק הוא היחיד בממשלה היוצאת שבלית ברירה ישאר נאמן לתפקידו גם במחיר של פגיעה במפלגתו
נשים, ילדים, גברים, זקנים וחיילים נהרגים עקב שיקולים של בחירות, מנדטים ובסופו של דבר גם אינטרסים אישיים וכלכליים. לא נעים, כן נורא. אבל זהו טיבו הציני והאכזרי של הטבע האנושי והעולם שבו אנחנו חיים. קחו למשל את אירועי עזה האחרונים. לחמאס היה דחוף להוריד עוד כמה מטחי רקטות כחלק מדוקטרינת הלוחמה שלהם. עד עכשיו, טפו טפו הקש בעץ, לא נהרג איש בישראל אחרי המבצע בעזה והחל אותו בעבוע תת קרקעי במערכות הפוליטיות והביטחוניות שאמור לייצר את התגובה הנכונה. מה שאנחנו רואים זה רק את בועיות האוויר הצפות מעלה עקב מערבולות המעמקים, אבל לא צריך להיות חבר בקבינט כדי לדעת מה קורה שם.
האם לבני היתה מתלהמת לולא היתה יודעת שיש שר בטחון אחראי? או אם היא היתה במקומו? צילום : רויטרס ראשית כי חיים רמון מ"קדימה" אץ החוצה להצהיר כי שר הבטחון אהוד ברק לא מחזיר מנה אחת אפיים ובכך הוא צד שתי ציפורים במכה אחת. גם התחשבן עם ברק שנוא נפשו ברמה האישית וגם הוכיח למצביעים שקדימה רוצה להכניס לחמאס באבי אביו ורק ברק (עבודה) מונע זאת. אחריו מצהיר ראש הממשלה, גם הוא מקדימה, כי הורה לצה"ל לנקוט בכל הצעדים הדרושים להכות בחמאס באורח "בלתי מידתי" ורק שר הביטחון וגו'. אולמרט צד שלוש ציפורים במכה אחת: גם הוכיח שקדימה מובילה קו תקיף, גם שהוא יוצא מן החיים הפוליטיים כמנהיג צבאי קשוח, וגם מכניס קטנה לברק (האחראי על הדחתו) שאמור לסור לפקודת ראש הממשלה והוא אינו נענה. ציפי לבני (קדימה) מוסיפה את חלקה בטענה נגד ברק (עבודה) כי "שר הביטחון מקדם הסדר שנותן לגיטימציה לטרור". הליכוד אומר שאצלו היו יורדים עכשיו על חמאס כך שכל צרותינו היו מתנדפות ביחד עם הנהגתו. יו"ר ש"ס אלי ישי קורא להרוס מאה בתים על כל ירי של חמאס.
שר הבטחון צריך להתמודד כמעט לבדו עם המציאות כפי שהיא ולהחליט על רמת התגובה של צה"ל מול הירי הנמשך של חמאס. זה כמובן עשוי לדפוק אותו ביום הבוחר
כך שנשארנו עם שר בטחון אומלל שצריך להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולהחליט על רמת התגובה של צה"ל מול הירי הנמשך של חמאס. ברק אמר אתמול כי "למרות הימשכות הירי מן הרצועה אין כוונה לצאת למבצע גדול". זה כמובן עשוי לדפוק אותו ביום הבוחר, אבל מחייב הסבר טכני מדוע הוא אומר מה שהוא אומר: כל תגובה צבאית כיום מותנית במודיעין איכותי זמין ואמין. התגובה לירי האחרון היתה הפצצת בית ריק (מטה הביטחון של חמאס) וגם זאת לאחר שהתושבים הוזהרו טלפונית. מכאן ברור שאין לצה"ל מידע של ממש על מטרה חמאסית ראויה. פרסומים שבצבצו על קטטה רבתי בין אמ"ן לשב"כ על הפקרת עשרות סוכנים בתוך הרצועה תוך כדי מבצע מסבירים מדוע אין (כרגע, זה יכול להשתנות מרגע לרגע) מידע שעשוי להוביל לתגובה נקודתית משמעותית. אם ניקח בחשבון את המהלכים הננקטים כיום בכמה מדינות במגמה לתבוע קציני צה"ל ומקבלי החלטות על חלקם בפשעי מלחמה, נבין מדוע שר הבטחון נמנע מ"תגובה בלתי מידתית" כדרישת רה"מ, גם במחיר של פגיעה בבחירות. הערכות מצב בצד המצרי של המתרס מדברות על כך שיש סיכוי לתהדייה שתחל בסוף שבוע ועשויה להוביל לדיאלוג חמאס-אש"פ-ישראל שיניב רגיעה העשויה להביא להמשך התהליך המדיני. אלא שכל זה עשוי לעלות בעשן שיעלה מפגיעת אותה רקטה מיתולוגית (שלא נפלה עדיין למזלנו) רבת נפגעים. או אז יעופו הצידה שיקולים של אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח ואת רמת הפעילות של צה"ל יכתיבו שיקולי בחירות וזה המקום לחזור לפתיחה: לא נעים, כן נורא. אבל זהו טיבו הציני והאכזרי של הטבע האנושי והעולם שבו אנחנו חיים.
ארכיון ראיונות מוקלטים של רן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה